הקדמה
:
התובע, יליד 13/3/61, עותר לחיוב הנתבעים לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב החלקה על ריצפת רחבת ריקודים במהלך מסיבת כלולותיו ביום 29/5/94 (להלן:
"התאונה"). הנתבעת מס' 1 הינה מנהלת אולם השמחות בו התקיים האירוע (להלן:
"הנתבעת"), והנתבעת מס' 2 הינה מבטחת אחריות הנתבעת מס' 1 כלפי צדדי ג' במועדים הרלוונטיים לתביעה (להלן:
"המבטחת").
הגרסה העובדתית המתוארת ע"י התובע והגורם לנפילתו
:
עוד בטרם אכנס לפירוט הגרסה העובדתית המתוארת ע"י התובע, אפנה לכך שעל אף שאירוע התאונה נשוא התובענה אירע עוד ביום 29/5/94, בחר התובע, מטעמים הקשורים עמו, להגיש את תביעתו רק ביום 12/3/01, על סף תקופת ההתיישנות בבית משפט השלום בחיפה, ותביעתו זו נוהלה משך למעלה מארבע שנים עד למחיקתה והגשתה בשנית בבית משפט זה ביום 7/8/05.
חלוף הזמן שעבר ממועד התאונה ועד להגשת התביעה (כמעט 7 שנים), ובהמשך חלוף הזמן בניהול התיק בבית משפט השלום בחיפה ועד לתום שמיעת הראיות והגשת סיכומי הצדדים בבית משפט זה, הביא לכך שנכון להיום עברו למעלה מ- 13 שנים מיום קרות התאונה באופן שהקשה על ניהול התיק ושחזור העדויות באופן מפורט ומדויק.
יחד עם זאת, בהתחשב בכך שאף העד מטעם הנתבעת העיד כי כבר לאחר שלושה חודשים הוזמן למשרד ב"כ הנתבעות לצורך מסירת גרסתו לתאונה (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 18-20), ובהתחשב בכך שהן הנתבעת והן המבטחת ידעו על התאונה בסמוך לאחר התרחשותה ואף דאגו להעברת ייצוגן למשרד עו"ד חיצוני שהחל בגבייה ואיסוף ראיות, לא נגרם כל נזק לנתבעות ודין טענת השיהוי שהועלתה על ידן להידחות.
התובע תיאר את נסיבות התרחשות התאונה במספר הזדמנויות, כאשר אין חולק בדבר עצם קרות התאונה ופגיעתו של התובע במהלכה, ועיקר המחלוקת סבה סביב נסיבות התרחשותה והגורם למעידת התובע.
בכתב התביעה תיאר התובע את נסיבות האירוע בזו הלשון:
"במהלך החתונה הכין נציג של הנתבעת שולחן עגול ועליו הועלה התובע עם הכלה... בטרם עלה התובע לשולחן, נשפכה שמפניה על הרצפה, והנתבעת ו/או עובדיה ו/או משמשיה לא דאגו לניקיון הרצפה עוד בטרם עלה התובע לשולחן... במהלך החתונה עלה התובע על השולחן, שהוכן ע"י אלברט סבג, מנהל האירועים של הנתבעת, ותוך כדי ירידתו של התובע מהשולחן, החליק התובע מהרצפה הרטובה מהשמפניה".
בכתב התביעה הוסיף התובע וטען, כי בעת התאונה היתה רצפת אולם האירועים של הנתבעת חלקה מאחר והאולם היה חדש והאירוע במהלכו נפגע היה האירוע הראשון באולם.
בתצהיר עדות ראשית שהגיש התובע עוד במסגרת "גלגולו" הראשון של התיק בבית משפט השלום בחיפה (נ/3), תיאר התובע נסיבות דומות, וציין כדלקמן:
"4. האולם היה חדש, הרצפה היתה חלקה, הכל היה שיש, וארוע החתונה שלי היה האירוע הראשון שהיה באולם החדש. לפני האירוע עשו פוליש על הרצפה, ולכן היא היתה חלקה.
5. במהלך החתונה הכין נציג של הנתבעת - אלברט סבג - מנהל האירועים של הנתבעת - שולחן עגול. במהלך החתונה העלו אותי על השולחן עם הכלה, וכפי שנהוג, רקדתי עם הכלה על השולחן. כלתי - גלית התעייפה לפני, וביקשה לרדת. היא הורדה ע"י כ-20 בחורים שהיו סביבנו, ואני המשכתי לרקוד על השולחן. כשהשיר נגמר, הורידו את הפלטה של השולחן עד לגובה של כמדרגה מעל הרצפה. אני ירדתי מהשולחן. הלכתי כ-2-3 צעדים, ואז החלקתי על רצפה רטובה, שעליה נשפכה שמפניה, ולא נוגבה כלל".
גם בעדותו בפני בית המשפט ציין התובע, כי רצפת האולם היתה
חלקה יתר על המידה
ועשויה שיש שעבר פוליש (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 11-12, 18, 20-21; עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 8-9; עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 2-11), וכן הוסיף וציין כי נפילתו אירעה בעת ירידה מפלטת השולחן עליה הועלה (להלן:
"הפלטה") ועקב היותה של הרצפה
רטובה משמפניה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 25; עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 1-3; עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 32-33). מעבר לכך הבהיר התובע שוב במסגרת עדותו, כי בטרם החליק הספיק להשלים את הירידה מהפלטה ולצעוד צעדים ספורים (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 1; עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 31-33).
יושם אל לב, כי על אף שגרסה זו בדבר החלקתו של התובע על רצפה חלקה עליה נשפכה שמפניה לא הופיעה בדיווחו למוסד לביטוח לאומי (נ'2), אין בכך כדי לפגום באמינות הגירסה, שכן הדיווח למל"ל התמקד באזכור כללי של המעידה במהלך החתונה וזו היתה העובדה הרלבנטית העיקרית מבחינתו של התובע באותו הקשר (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 11).
בתמיכה לעדותו בדבר היות רצפת אזור הריקודים רטובה משמפניה צירף התובע קלטת וידאו של אירוע החתונה (ת/2), בה נראים לטענתו מוזמני החתונה כשהם רוקדים ברחבת הריקודים ובידיהם משקאות אלכוהוליים. כן ציין התובע כי כוס שמפניה בה השתמשה רקדנית שרקדה באירוע נשברה ברחבת הריקודים (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 22-23).
מן המקובץ לעיל עולה, כי לשיטתו של התובע, הגורמים שהובילו לפגיעתו הם שלושה: היותה של רצפת האולם, לרבות רצפת רחבת הריקודים, עשויה שיש ומחליקה, היותה של הרצפה באזור רחבת הריקודים רטובה משמפניה שנשפכה במקום, ולבסוף, הרמתו לרקוד על פלטת השולחן כשזו מונפת ברחבת הריקודים ע"י מספר רוקדים, כשבסוף נאלץ לרדת מאותה פלטה שלא היתה יציבה דיה משהיתה באוויר, בגובה כלשהו - כמדרגה.
העדה גלית פרץ, כלתו של התובע ביום האירוע וכיום גרושתו (להלן:
"גלית"), העידה כי במהלך החתונה הועלתה יחד עם התובע לרקוד על פלטה ברחבת הריקודים ולאחר זמן מה ביקשה לרדת. לטענתה, לאחר שהתובע ביקש אף הוא לרדת הונמכה הפלטה, ובעת ירידתו נפל והחליק ושניות לאחר שהתרומם החליק שוב (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 28-32; עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 1-3).
העדה גלית חזרה על טענתו של התובע בדבר היותה של רצפת האולם חלקה לאחר תהליך פוליש, והוסיפה וציינה כי כבר כחודש לפני האירוע, כאשר הגיעה לראות את האולם, הבחינה כי האולם חלק מאוד וכי אין שום אמצעי למניעת החלקה (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 9-10; עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 27-28). כן אישרה העדה גלית כי ברחבת הריקודים נשפכו משקאות אלכוהוליים עימם רקדו האורחים (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 9-14), וציינה כי לא הבחינה בעובדי ניקיון שבאו לנקות את רחבת הריקודים במהלך האירוע (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 12-15).